ביופסיית פיוז'ן לערמונית
ביופסיית פיוז'ן לערמונית
סרטן הערמונית הוא מחלה נפוצה מאוד ושקטה מאוד. אחד מתוך 6 גברים עלול להיות מאובחן בסרטן הערמונית במהלך חייו אך למחלה אין תסמינים, ואדם עלול להיות עם סרטן מתקדם ולא להרגיש דבר ולא לדעת על כך.
האבחנה של סרטן הערמונית מתבססת על ביופסיה – פעולה פולשנית שנועדה להשיג דגימות רקמה מבלוטת הערמונית לצורך בדיקה פתולוגית. לרוב הגורם שמביא גבר לעבור ביופסיית ערמונית היא בדיקת דם בשם PSA שאיננה תקינה. כך למשל, בגבר בן 60 עם PSA של 6 הסבירות למצוא סרטן בביופסיה היא כ 25%.
במחלות סרטניות רבות אחרות, לקיחת דגימות הביופסיה מבוססת על כיוון של מחט (או כל אמצעי כירורגי אחר) ישירות לגוש חשוד. כך הדבר בסרטנים כגון מעי גס שבו ניתן לראות גידול חשוד בקולונוסקופיה ולדגום אותו, או בסרטן ריאה שבו ניתן להבחין בגידול בצילום. סרטן הערמונית שונה בכך שקשה לאתר את הממצא החשוד בתוך בלוטת הערמונית באמצעות צילומים שונים.
עקב כך, שיטת הביופסיה בעבר כללה לקיחה של דגימות רקמה מרובות באופן אקראי, זאת משום שלא היתה דרך לראות ממצא חשוד בתוך הערמונית. רק לשם המחשה, תארו לעצמכם אישה העוברת בדיקת דם לפיה מתעורר חשד גבוה לסרטן שד, ואז מישהו דוקר לה תחילה שד אחד ולאחר מכן את השני מספר רב של דקירות אקראיות כדי אולי לגלות סרטן.
בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בדימות הערמונית באמצעות מכשירי MRI משכוללים. בדיקת ה MRI סורקת את הערמונית בשיטות שונות ומצרפת נתונים מסריקות שונות כדי לבנות הערכה של חשד לגבי כל ממצא נתון. כל ממצא חשוד בערמונית לפי MRI מקבל דירוג הנקרא PIRADS בסקלה בין 1-5. ממצאים בדרגה 1 הם בסיכון נמוך ביותר להיות סרטניים ולעומתם ממצא בדרגה 5 הוא עם סבירות של כ 95% להיות סרטני.
מימין מודל ערמונית לפני ביופסיה, ומשמאל מודל ערמונית לאחר ביופסיה
הקו הירוק מגדיר את גבולות הערמונית, והקו האדום מקיף את הממצא החשוד לגידול בתוך הערמונית. בתמונה מימין מסומנים הערמונית והממצא החשוד לקראת הביופסיה. בתמונה משמאל מסומנות בכתום הפגיעות המכוונות לממצא, ובנוסף מסומנות בכחול פגיעות אקראיות אותן מקובל לקחת בנוסף לביופסיות המכוונות.
יכולת חדשה זו משנה או עולם הביופסיות בערמונית משום שכעת לראשונה יש לנו יכולת לראות לפחות חלק מהגידולים בצילום ולכוון אליהם את מחט הביופסיה. ביופסיית הפיוז'ן מחברת למעשה שתי טכנולוגיות שונות זו לזו. תחילה סורקים את תמונות ה MRI באמצעות תוכנה מיוחדת באמצעותה האורולוג בונה דגם ממוחשב תלת מימדי של הערמונית ובתוכה דגם תלת מימדי של כל ממצא חשוד. לאחר מכן מרדימים את המטופל וסורקים את הערמונית שלו באמצעות אולטרסאונד. האולטרסאונד אינו רואה את הגידול אבל התוכנה המיוחדת מלבישה על תמונת האולטרסאונד את המודל התלת מימדי שנבנה על סמך תמונות ה MRI וכך ניתן לכוון את מחט הביופסיה אל הממצא החשוד שנתגלה ב MRI. שיטה זו שיפרה את דיוק הביופסיות בכ 20% והיא הסטנדרט המקובל כיום לאיבחון סרטן הערמונית. הפעולה נעשית אמנם בהרדמה כללית, אבל במתכונת של אשפוז יום והחולה משתחרר לביתו לאחר כשעתיים.