טיפול ממוקד בסרטן הערמונית
מה השיטות השונות לטיפול בסרטן הערמונית?
שיטת הטיפול המקובלות בסרטן ערמונית שאינו גרורתי כוללות פגיעה בכל תאי בלוטת הערמונית ובכלל זה בגידול המסתתר בתוכה. ההנחה היא שהשמדה מלאה ומוחלטת של כל הערמונית כולל הגידול מסלקת את מוקד הגידול היחיד בגוף ובכך מבטיחה ריפוי.
שתי השיטות המקובלות להשיג פגיעה מוחלטת כזו בערמונית הן:
1. ניתוח רדיקלי שבו מסלקים את כל בלוטת הערמונית, רקמה סביב לערמונית, שלפוחיות זרע ובלוטות לימפה.
2. קרינה לערמונית שאומנם לא הורגת את כל תאי הערמונית אבל פוגעת קשות בגידול עד לסילוק מלא שלו.
לשתי שיטות אלה יש גם תופעות לוואי – חלקן יוצרות פגיעה תפקודית מתמשכת לאחר הטיפול.
מהו טיפול ממוקד בסרטן הערמונית?
גישה חלופית יכולה להיות פגיעה ממוקדת רק בגידול שבערמונית ללא ניסיון לסלק את כל הבלוטה.
רעיון זה אינו חדש. מזה שנים כבר לא כורתים את כל השד במקרה של סרטן שד אלא את הגוש בלבד בתוספת של קרינה, וכך גם בסרטן הכליה, המעי הגס ועוד.
עד לא מכבר לא ניתן היה לבצע טיפול ממוקד בבלוטת הערמונית משום שלא היו אמצעי דימות טובים מספיק כדי לאתר את הגידול בתוך הערמונית. השדרוג של השנים האחרונות בתחום בדיקות ה MRI לערמונית, הביא לידי כך שניתן לזהות חלק גדול מהגידולים בערמונית בבדיקה זו.
יותר מכך, ניתן גם בשיטה שנקראת ביופסיית פיוז'ן לכוון באופן מדויק מחט ביופסיה אל הממצא החשוד בערמונית כפי שה MRI מדגים אותו. מערכת הפיוז'ן מאפשרת לנו להוכיח שהממצא החשוד לפי MRI הוא אכן מוקד סרטני, וגם מאפשרת לנו לאחר קבלת התשובה הפתולוגית, לחזור לאותה נקודה עם אמצעי שיכול להרוג את הסרטן.
לרוב מדובר במחט המעבירה אנרגיה כלשהי לסביבותיה ויוצרת כדור קטן של הרס סביבה – באופן הממוקד בגידול שהוא יעד הטיפול שלנו. לשיטה זו יתרונות גדולים בכך שיש בה פחות תופעות לוואי לעומת ניתוח רדיקלי או קרינה, אך מצד שני, אין בה וודאות של הרג כל תאי הסרטן בערמונית, ולכן ייתכן שתידרש פעולה נוספת בעתיד פעולה כזו נוספת.
איך מתבצע הטיפול הממוקד לסרטן הערמונית?
לרוב פעולת טיפול ממוקד נעשית בהרדמה כללית קצרה, והפעולה כוללת החדרת מחט או מחטים לתוך הגידול שבערמונית דרך הפרינאום (האיזור בין שק האשכים לפי הטבעת). אמצעי האנרגיה להשמדת גידולים מגוונים וכוללים בין היתר:
הקפאה בטיפול קריותרפיה
חימום ממוקד באמצעות קרינת רדיו (RF)
חימום באמצעות רטט קולי (HIFU)
חימום באמצעות לייזרים שונים ועוד…
מה המעקב הנדרש לאחר הטיפול?
אחד האתגרים הקיימים לאחר טיפול ממוקד הוא לבחון את מידת ההצלחה. מאחר ולא כל הערמונית מושמדת, רמת ה PSA צפויה לרדת במידה מסוימת ומעקב ארוך טווח יכול להראות יציבות של ה PSA על ערך נמוך יחסית המבטאת לרוב שליטה על המחלה. מנגד, מגמת עליה ברורה ב PSA מעלה חשד סביר להישנות של גידול בערמונית.
אמצעי מעקב אחר הוא MRI, שבו עוקבים אחר הנגע בערמונית וסביבתו ומנסים לראות דינמיקה בחלקים אחרים של הערמונית שלא טופלו. אפשרות נוספת היא PET PSMA. בדיקה זו מדגימה קליטה של חומר רדיואקטיבי בתאי הסרטן בערמונית וניתן להשוות את הקליטה לפני ולאחר הטיפול.
למי מתאימה שיטה זו?
זו שאלה גדולה שעדיין נתונה למחלוקת. מי שעובר טיפול ממוקד, נותר עם די הרבה רקמת ערמונית פעילה שיכולה להצמיח סרטן בעתיד. לכן, נראה שתנאי היסוד להיות מועמד לטיפול כזה הם קיומו של גידול מבודד, נפח מחלה כולל נמוך בערמונית, ומחלה מתונה כלומר לא מקבוצות הסיכון הגבוהות של סרטן הערמונית.
התנאי האחרון קשור לכך שאנו לא רוצים לסכן את החולה בסיכון גבוה ולהשאיר לו רקמת ערמונית שיכולה להכיל שארית גידול אלים שאינו מטופל. מאחר וזו צורת טיפול שהוכחה רק חלקית ובאופן פחות משכנע מקרינה או ניתוח, חובה לנהל שיחה ברורה וגלויה עם המטופל על היתרונות והחסרונות של שיטה זו.
איך אנו יודעים שיש רק מוקד יחיד של גידול והאם רק חולים עם מוקד יחיד מתאימים לטיפול ממוקד?
בדיקת ה MRI היא התנאי היסודי לשקול אפשרות זו. ככל שה MRI מדגים נגע בודד ברור אשר ביופסיית פיוז'ן מוכיחה שהוא סרטני וביופסיות אקראיות נוספות לא הראו מחלה נוספת – ניתן להחליט על טיפול ממוקד. צריך לדעת כי כשני שליש מגידולי סרטן הערמונית רב מוקדיים ולכן כנראה רק מיעוט של החולים יתאימו לשיטה זו.
יש רופאים המאמינים שניתן ליישם טיפול ממקוד גם במחלה רב מוקדית, והם מציעים לטפל במוקד העיקרי כפי שמשתקף מבדיקת ה MRI. ברור כי אז אין מרפאים את הסרטן, אבל ניתן לעקוב אחר יתר המוקדים ולשקול להשלים בהם טיפול בעתיד בהתאם להתפתחויות
האם ניתן לשמר את חיי המין בטיפול ממוקד?
בסבירות טובה כן. אם הגידול נמצא במיקום מתאים, רחוק מהעצבים האחראים למנגנון הזקפה, צפוי שתפקוד זה יישמר. מעבר לכך, העובדה שהערמונית אינה מסולקת מאפשרת שימור של פליטת זרע.