פרופ' דן ליבוביץ

מנגנון הזיקפה בפין תלוי בהרחבת כלי דם ברקמה הספוגית ממנה הפין בנוי, ומהזרמת דם בתוכו. המילוי של הגופים הספוגיים (המחילתיים בעברית) בדם מגדילה או אורך והיקף האיבר, ואילו הרקמה הקשיחה העוטפת את הגופים המחילתיים גורמת לעליית הלחץ בתוכו לאחר המילוי ולהשגת הקשיחות הנחוצה. מטבע הדברים מחלות ומצבים הפוגעים בכלי דם קטנים או בעצבים המפקחים על התהליך ימנעו זיקפה. כאשר טיפולים אחרים אינם יעילים, והמוטיבציה לשקם את חיי המין גבוהה, ניתן לתקן את המערכת הפגומה על ידי השתלת תותב. מדובר במערכת הבנויה מ-3 חלקים: שני גלילים חלולים מסיליקון המוחדרים לגופים המחילתיים של הפין, מיכל מים המוחדר לאיזור מאחורי עצם החיק ומשאבת מים המוסתרת בשק האשכים. 3 החלקים מחוברים בצנרת, ולכן לחיצה ידנית חוזרת על המשאבה בשק האשכים מעבירה מים מן המיכל לגלילים וממלאת אותם עד מלוא ניפחם והשגת קשיחות. הפין נותר במצב זקוף כל עוד נדרש, ולאחר המגע המיני, ניתן באמצעות המשאבה לרוקן את הגלילים, המים חוזרים למקומם במיכל והפין חוזר למצב גמיש ורפוי. מבחוץ לא ניתן להבחין במאומה והמראה טבעי לחלוטין. גם מרקם הפין במצב רפוי או זקוף טבעי לגמרי ורק יד מיומנת תדע לאתר את המשאבה בשק האשכים. רוב המנותחים מדווחים על שביעות רצון לאורך זמן מהתפקוד המיני שלהם – יותר מאשר בכל טיפול אחר להפרעות זיקפה. יחד עם זאת, לא כל גבר עם בעיות זקוק לניתוח כזה וחלקם מסתדרים באמצעים פשוטים יותר. הניתוח אינו הפיך. לאחר ביצועו אין דרך חזרה לתפקוד ללא תותב, וקיים סיכון קטן לזיהום שיחייב הוצאת התותב כולו והחלפתו. התותב עצמו אינו כלול בסל הבריאות ורכישתו מהסוכנים המורשים כרוכה בתשלום.